ענבל דפנה.
מנופאוזית, וטוב לה.
האישה שהפסיקה להילחם בגוף שלה, והתחילה לדבר איתו.
במשך שנים הייתי כמו רוב הנשים שאני פוגשת היום.
חזקה, מתפקדת, מצליחה. אבל בפנים? עייפה. מוצפת.
עם גוף שפתאום מתנהג כמו מיקרוגל תקול, ומוח שעושה ריסטארט כל שלוש דקות.
ניסיתי הכל. דיאטות, תוספים, טיפולים, שיחות.
עד שיום אחד הבנתי משהו אחר.
אני לא צריכה עוד פתרון.
אני צריכה מהפכה.
וככה נולד גיל המֵעֵבֶר. המקום שבו נשים לא מתנצלות, לא נעלמות, ולא מתפשרות. הן מתעוררות.
זה לא "גיל הבלות".
זה גיל המֵעֵבֶר.
"גיל הבלות". מילה שהורידה דורות של נשים לקרקע. בלות. שחיקה. דהייה. סוף.
"גיל המֵעֵבֶר". מילה אחרת לגמרי. תנועה. את לא קפואה במקום, את עוברת.
מלהיות "גברת" ללהיות גיבורה.
הדמות שנולדה מתוך הספר.
ובמובן מסוים, הקול הפנימי שלי.
עליזה שנקין היא דמות ספרותית שנולדה מתוך הספר. היא החברה המצחיקה והחכמה שאומרת בקול את מה שאני לפעמים רק חושבת.
היא נולדה ביום שהבנתי שהאמיתות הכי גדולות שלי יוצאות אצלי בצחוק. היא צינית, חצופה, מצחיקה, והיא הצד שמסרב להתנצל. ואני שמחה שהיא איתי.
- גל חום זה לא תסמין. זה הגוף עושה הכרזה דרמטית על נוכחות.
- מאמי, את לא עצלנית. את מערכת שעבדה שנים בלי תחזוקה.
- אם עוד מישהו אומר לי "זה הגיל", אני שולחת אותו לעבור בעצמו מעבר.
כל סיפור אמיתי.
כל אישה קיימת.
השמות בדויים לשמירה על פרטיות, והדברים מובאים ברוח ההודעות שנכתבו לי.
הפוסטים שלך זה כמו לדבר עם חברה שמבינה אותי באמת.
סיגל, 52
אני צוחקת, בוכה, ואז פתאום נופל לי אסימון.
דנה, 48
בפעם הראשונה בחיים אני מרגישה שלא איבדתי את זה. אני פשוט משתנה.
מיכל, 50
גיל המעבר הוא לא הסוף של שום דבר.
הוא ההתחלה של החיים שאת סוף סוף בוחרת בעצמך.
קחי את מפת הדרכיםברוכה הבאה הביתה.
ענבל דפנה
מנופאוזית, וטוב לה.