תבונה ונתינה
את כבר לא רק שואלת "מי אני" – את גם עונה, ומשפיעה
בשלבים הקודמים שאלת, הרגשת, חיפשת, חיברת…
וכשהתשובות מתחילות להגיע – קורה דבר מפתיע:
את כבר לא עסוקה רק בעצמך.
את מגלה שאת רוצה:
- להעניק מהידע והניסיון שלך
- להשפיע על מישהי אחרת
- להרים אישה שנמצאת איפה שאת היית לפני שנה
- להפוך את מה שעברת – למתנה
בשלב הזה את כבר לא "רק בתהליך".
את מורת דרך בעשייה שלך, בחמלה שלך, בעצם הנוכחות שלך.
מה קורה בשלב הזה?
- מתבהרת התחושה שצברת תבונה – ושמגיע לה מקום בעולם.
- עולות שאלות כמו: איפה אני יכולה לתרום? למי אני יכולה להעביר את זה הלאה?
- התחושה האישית הופכת לצורך בהשפעה – גם בקנה מידה קטן.
- נולדת מחדש המשמעות – דרך העיניים של אחרות.
אז מה את עושה עם זה?
- מתבוננת – מה צברתי? איפה אני כבר יודעת?
- מזהה – למי אני יכולה להקל על הדרך?
- משתפת – בלי יומרה. רק מתוך אותנטיות.
- יוצרת – הזדמנויות לתת. מתוך בחירה, ולא מתוך מחויבות.
ידע בגובה העיניים – על תבונה נשית, נתינה וערך עצמי
| נושא | על מה נדבר שם |
|---|---|
| 🌿 מהי תבונה נשית בגיל המעבר? | ואיך לזהות אותה בתוכך – גם בלי תעודה |
| 🎁 נתינה מתוך מלאות | לא לתת כדי לרצות – אלא כדי להתחבר לעצמך עוד יותר |
| 👩🏫 להעביר את זה הלאה | כל הדרכים להשפיע, לשתף, ללוות – בלי להיות "גורו" |
| 🎯 תחושת משמעות | איך לדעת שאת חיה עם תכלית – גם בלי להפוך את העולם |
| 👣 מה השארתי כאן? | מבט אישי על מורשת, נוכחות והשפעה גם דרך פעולות יומיומיות |
ארגז הכלים שלך
- "אנשים לא צריכים שתהיי מושלמת. הם צריכים שתהיי אמיתית."
- מעגל התבונה: "מה שלמדתי – אני מעבירה הלאה. זה לא מפחית ממני – זה מחזק אותי."
- "כשנשים אמיצות מספרות את סיפוריהן, הן נותנות רשות לעוד נשים לדבר."
- בחרי השראה אחת והתחילי לשאול: "איך אני יכולה להשמיע את הקול שלי – גם אם הוא עדיין חלש?"
עליזה שנקין משתפת
"אני לא מנטורית. אני פשוט אישה שהבינה כמה רחוק הגעתי – ורוצה שמישהי אחרת תגיע קצת יותר בקלות."
תרגיל מודעות עצמית
כתבי:
- מה עברתי בעשור האחרון של חיי?
- מה למדתי על עצמי?
- אילו משפטים הייתי רוצה לומר לאישה צעירה ממני – או לעצמי של פעם?
קישורים לדברים טובים
- 📘 PDF: "התבונה שלי – מפת תובנות אישית"
- 🧭 ערכת שיתוף: איך ליצור שיחה משמעותית עם מישהי צעירה ממך
- 🎧 מדיטציית סיכום מסע: "מה אני רוצה להשאיר אחריי?"
עליזה שנקין על תבונה ונתינה
"יש רגע כזה, שבו את קולטת שאת כבר לא באימון – את על המגרש.
שכל מה שעברת, כל הטעויות, כל ה'לא ידעתי אז',
היו בעצם שיעורים במסלול ההכשרה הכי יקר – החיים עצמם.ופתאום, מישהי שואלת אותך משהו קטן – ואת עונה,
והיא אומרת לך 'וואו, זה עזר לי'…
ושם את מבינה – אה. זה הרגע שבו אני כבר לא רק מחפשת אור. אני מאירה.וזה לא אומר להפוך למנטורית או לגורו,
זה פשוט להיות את – קצת יותר רכה, קצת יותר חכמה,
וקצת יותר נדיבה עם מה שלמדת בדרך.אז אם את שואלת אותי – איך לדעת שהגעת לשלב הזה?
כשאת מפסיקה לשמור את כל מה שלמדת לעצמך,
ומתחילה לשתף – גם אם זה רק משפט, חיבוק, או מבט שאומר:
'אני רואה אותך. את תעברי את זה. גם אני עברתי.'" ✨
🕯 "האור שלי לא קטן כשאני מדליקה איתו אור של מישהי אחרת." ✨- עליזה שנקין
מה הלאה?
🎉 סיימת את השלב החמישי והאחרון במסע שלך – תבונה ונתינה.
יכול להיות שזה סוף המפה – אבל רק ההתחלה של השליחות שלך בעולם.
זה לא סוף הסיפור – זה הרגע שבו את רואה את כל הדרך שעברת, ומבינה:
עברתי. התבוננתי. השתנתי. צמחתי. נתתי. אני כאן.
🎓 סיום המסע – את כבר לא מנופאוזית מתחילה. את בוגרת הדרך שלך.
עברת שלב אחרי שלב.
הקשבת לגוף שלוחש, מצאת שקט פנימי וביטחון, חיברת קשרים של לב, גילית תשוקות חדשות, והבנת שיש בך תבונה שקטה שלא צריכה אישור.
את לא רק מבינה מה קורה לך – את מנהלת את זה.
את לא רק מתמודדת – את מעבירה את זה הלאה.
המסע הזה לא נתן לך תשובות מוכנות.
הוא החזיר לך את עצמך – בקול שלך, בקצב שלך, בעוצמה שלך.
